צרו קשר

צרו קשר





איחוד תיקים לחייבים בעלי חובות עצומים

האם החוק מונע מבעלי חובות עצומים לקבל איחוד תיקים? האם אדם בעל חובות גדולים למספר נושים חסום מלקבל מעמד של חייב מוגבל באמצעים? האם רשם ההוצל"פ רשאי לסרב לבקשת חייב לאחד את תיקיו ולהכריזו מוגבל באמצעים?

חוק ההוצאה לפועל (להלן: "החוק") קובע שחייב יוכרז מוגבל באמצעים לאחר שרשם ההוצאה לפועל התרשם שאיננו מסוגל לפרוע את חובותיו בתוך פרק הזמן הקבוע בחוק. החוק מאפשר לחייב כזה, לפרוע את חובותיו בתשלומים תוך שמירה על זכויותיו. מנגד, החוק קובע הגבלות שיוטלו על החייב בכדי לעודדו לפרוע את חובותיו בפרקי זמן סבירים. סמכות רשם ההוצל"פ להכריז על חייב כמוגבל באמצעים היא סמכות שבשיקול דעת המאפשרת לו לשקול ולאזן בין כלל השיקולים והאינטרסים, של כל מקרה, על פי נסיבותיו. במשך שנים, רשמי הוצאה לפועל היו מסרבים לאחד תיקי חייב ומסרבים להכריז עליו מוגבל באמצעים כשנגד החייב היו בהוצאה לפועל חובות של מאות אלפי שקלים בעת שהחייב הציע בבקשתו לשלם צו תשלומים בסכום פעוט, נומר 100 ₪ לחודש. רשמי ההוצאה לפועל היו נוהגים להפנות את אותם חייבים להליכי פשיטת רגל ומותירים את תיקי ההוצל"פ להתנהל בנפרד. עבור חייבים רבים זו הייתה מכה קשה. חייבים רבים לא יכלו להתמודד מול הנושים השונים בתיקים הפרטניים ומצאו עצמם במצבים בלתי אפשריים כמעט.

פסק דין: דוידאן נ' יעד פרזול בעמ ואח'
לא כולם יודעים כי בבית משפט מחוזי בתל אביב ניתן פסק דין חשוב מאוד בדיוק בנושא הזה- רצ"פ (מחוזי ת"א) 1323-09 דוידאן נ' יעד פרזול בעמ ואח' (להלן: "פסק דין דוידאן"). פסק דין דוידאן קובע שרשם ההוצאה לפועל איננו מוסמך עוד לדחות בקשת חייב לאיחוד תיקים ולהכרזתו מוגבל באמצעים בנימוק שהחוב עצום והתשלומים החודשיים שהחייב מציע לשלם ינציחו את החוב ואינם בעלי ערך לזוכים. ברור שזהו שינוי עצום לעומת המצב שהיה קיים לפני פסק הדין.

בפסק דין דוידאן, ציין בית המשפט, את נימוקי רשם ההוצל"פ עליו הוגש הערעור, התואמים לדעתי את המצב המשפטי שהיה קיים בטרם פסק דוידאן: כשרשם ההוצל"פ התרשם כי המשך הליכי ההוצל"פ בנסיבות מסוימות, לא יביאו לפרעון החוב, אלא רק להנצחתם באופן שלא יפרעו לעולם, היה מפנה את החייב להליכי פשיטת רגל ומסרב להכריז עליו מוגבל באמצעים ומסרב לאחד את תיקיו. הנימוק היה שלאור חוסר התוחלת והתועלת שבהמשך הליכי הוצל"פ בכלל, ובאיחוד תיקים בפרט, ומאחר שרק בהליכי פשיטת רגל יש אכן אפשרות שהחייב יקבל הפטר מכל חובותיו, היו רשמי ההוצאה לפועל מפנים, במקרים רבים, את החייב להליכי פשיטת רגל. כך למשל ב-בר"ע (ת"א) 20311/99 קאשי נ' בנק לאומי. בר"ע (ת"א) 2890/06 עזריה נ' אימפולייט.

פסק דין: קאשי נ' בנק לאומי
בפסק דין קאשי הנ"ל, קבע בית המשפט את הקריטריונים לקבלה או דחיית בקשת חייב להכריז עליו מוגבל באמצעים ולאחד את תיקיו. להלן ציטוט רלוונטי מתוך פסק הדין:

…אחת מעתירותיו של המבקש בפני היא להכריזו כמוגבל באמצעים ולאחד את כל תיקיו בעקבות הכרזה זו. לי נראה כי על פי הפרשנות התכליתית של סעיפי החוק המתייחסים לחייב מוגבל באמצעים או לאיחוד תיקים של חייב שאיננו מוגבל – המחוקק לא התכוון כל עיקר להנציח פירעון חובות ניכרים בתשלומים קטנים שנפרשים על פני שנים ארוכות, מבלי שהפירעון המלא נראה באופק. לתשלומים הקטנים שהחייב מחויב בהם לאחר בדיקת יכולתו אין משמעות כלכלית, והזוכה כלל לא נהנה מהם ואיננו מסוגל להחזיר לעצמו את החסר במשאביו הכספיים. הטלת הגבייה בשיעורים מעטים על מערכת ההוצאה לפועל, מטילה עליה מעמסה ארגונית מצטברת ובסופו של דבר איננה משיגה את המטרה שלשמה הוקמה, והיא מועסקת בפעילות חסרת ערך לזוכים.

גם התשלומים שהוטלו עליו על ידי ראש ההוצאה לפועל, לא יביאו לפרעון החוב בזמן קצוב וסביר. בנסיבות אלה, אין כל טעם בגביה זעירת של תשלומים שאינם עומדים ביחס כלשהו לחוב הפסוק, ועל כן מוטב לו לחייב זה שיפנה להליכי פשיטת רגל…לא מצאתי מקום להכריז עליו כעל מוגבל באמצעים, מכיוון שאני מורה לו לפתוח בהליכים לפשיטת רגל בתוך 45 ימים מהיום…"

בפסק דין דוידאן מצוין כי היו אומנם גם החלטות שונות בפסיקה, כך למשל בר"ע (חיפה) 1808/07 שפושניק גיא נ' שפושניק שרית, אך ההלכה הפסוקה הינה על-פי ההלכות הראשונות הנ"ל (כדוגמת פ"ד קאשי). בפסק דין דוידאן מצוין גם כי רשם ההוצל"פ באותו מקרה, ביסס החלטתו גם על חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 29) תשס"ט- 2008, לפיו, לטעמו, גילה המחוקק דעתו, שמן הראוי שחייבים במצבה של המערערת יפנו להליכי פשיטת רגל. לפיכך, הורה רשם ההוצל"פ למערערת להגיש בתוך 30 יום, בקשה דחופה להכרזתה כפושטת רגל, וככל שתעשה כן, יהיה מוכן לסייע למערערת בתיק הפרטני שבנדון, ולהקל עליה זמנית, בהליכים השונים ובשיעור צו החיוב בתשלומים.

פסק דין: שפושניק גיא נ' שפושניק שרית
בפסק דין שפושניק הנ"ל, קבע בית המשפט כי לא ניתן לחייב את החייב לפנות להליכי פשיטת רגל ויש לכבד את רצונו להיות באיחוד תיקים גם אם משמעות הדבר היא הנצחת החוב. להלן ציטוט רלוונטי מתוך פסק הדין:

"11. הליכי פשיטת רגל יכול שייפתחו על פי בקשת החייב או על פי בקשת נושיו. הדעת נותנת, שכל אחד מהצדדים ישקול התועלת שהוא יכול להפיק מהליכים אלה, הכרוכים בתשלום אגרה והפקדת פקדון…מתבקש מהדברים שלעיל, שאף אם ראש ההוצאה לפועל ידחק בחייב לפתוח בהליכי פשיטת רגל, הרי אין הדבר מבטיח שבסופו של דבר החייב יוכרז כפושט רגל.

12. לבקשת חייב להכריזו כפושט רגל יש משמעות כספית מיידית. הגם שבקשת חייב להכריזו כפושט רגל פטורה מתשלום אגרת משפט (וראה תקנה 20(17) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז – 2007), על המבקש להפקיד פקדון (סך 1,600 ₪, לפי תקנה 7(א) לתקנות פשיטת הרגל, תשמ"ה – 1985). שנית, הגשת הבקשה עשויה לגרור מינוי כונס הנכסים הרשמי ככונס נכסים זמני לנכסיו של החייב, וזאת עוד לפני מתן צו כינוס קבוע ולפני שיתברר אם החייב יוכרז כפושט רגל אם לאו. צא וראה, כבר בתחילת הדרך, לקראת ההכרזה שהחייב המגיש בקשה לפשיטת רגל מייחל לה, על החייב להוציא מכיסו סכומי כסף שונים, וקשה מכך – אפשר כי יהיה עליו למסור את נכסיו וזכויותיו לכונס נכסים, וזאת עוד לפני שיש בידו בטחון שיוכרז כפושט רגל.

לדעתי, הדבר מחייב, שאדם המבקש להגיש בקשה לפשיטת רגל, יעשה זאת מתוך רצון חופשי ועל בסיס שיקול דעת ורצון חופשי, ואין מקום לדחוק בו ללכת בדרך זו. 13. זאת ועוד: הכרזת אדם כפושט רגל עלולה להטיל מגבלות שונות על עיסוקו, עבודתו או משלח ידו….מלבד הגבלות אלה קיימות הגבלות נוספות, הדומות לאלה המוחלות על החייב בעת הכרזתו כחייב מוגבל באמצעים, והן הכרזתו כלקוח מוגבל מיוחד לפי חוק שיקים ללא כיסוי, איסור שימוש בכרטיס חיוב ואיסור יסוד תאגיד או היותו בעל עניין בתאגיד. 14. ההגבלות המוטלות על פושט הרגל, העלולות לעיתים להפקיע זכותו לעסוק במקצוע מסוים או בעיסוק אחר בהם עסק לפני הכרזתו, מחייבות שהחלטת חייב לפנות להליך זה, חייבת להיות החלטה מושכלת ומודעת, שהביאה בחשבון את כל ההשלכות העשויות להיות לפשיטת הרגל, ושקלה את יתרונות ההליך לעומת חסרונותיו…

כוחות השוק הם שיניעו את החייב או את נושיו לנקוט בהליך של פשיטת רגל, ואין כל מקום להתערבותו של ראש ההוצאה לפועל בתהליך זה. אם כתוצאה מכך, שהחייב אינו נוקט בהליכי פשיטת רגל, נגזר שתיקיו יתנהלו בלשכת ההוצאה לפועל לאורך תקופה ארוכה וממושכת, כי אז כך נגזר, ואין מכך מוצא. מקובל עלי שהדבר מכביד על פעולת לשכת ההוצאה לפועל, ומטיל עול כספי על הציבור כולו מבלי שנושיו של החייב מפיקים תועלת, אך זה המצב, ועמו יש להשלים.

כמובן שאין אני פוסל אפשרות שראש ההוצאה לפועל יפנה חייב מסוים לקבל יעוץ, על מנת שיוכל לשקול האם לבקש להכריזו כפושט רגל אם לאו, אך אין מקום לדחוק בו לנקוט בהליכי פשיטת רגל ובוודאי שאין מקום לכפות עליו, או לצוות עליו לעשות כך. כל עוד החייב לא בחר מרצונו החופשי להגיש בבקשה להכריזו כפושט רגל, יש לשקול את בקשתו להכריזו כחייב מוגבל באמצעים לגופה, וכן יש לחקור אותו על יכולתו ולקבוע התשלום החודשי שניתן להטיל עליו לשלם, וזאת אפילו מדובר בתשלום חודשי בסכום נמוך, שאין בו תועלת לנושים והוא מכביד על עבודת הלשכה."

בית המשפט בפסק דין דוידאן קובע כי: "על פני הדברים, נראה כי לאחר תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל, רשמי ההוצאה לפועל, בנסיבות האמורות לעיל, מוסמכים אך ורק ליידע את החייב והזוכה בדבר האפשרות לפנות להליכי פשיטת רגל, ועליהם לדון, לגופן, בבקשות של חייבים להכרזתם כמוגבלים באמצעים, ולשקול בנסיבות המקרה, האם לקבלן או לדחותן.

הדבר אכן עלול ליצור מצב שהחייב משלם סכומי כסף קטנים בלבד על חשבון החוב, באופן המנציח את החוב, אין בו תועלת ממשית לנושיו, והוא מהווה הכבדה על מערכת ההוצאה לפועל.

עם זאת, יש לזכור, כי הנושים אינם תלויים בחייב, ושמורה לנושים עצמם, הזכות לפנות בבקשה להכריז על החייב פושט רגל. תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל מתייחס לכך במפורש, ומחייב את רשם ההוצאה לפועל ליידע גם את הנושים בדבר זכותם זו.

יתרה מזו, כאמור לעיל, המדובר בסמכות שברשות ולרשם ההוצאה לפועל שיקול דעת שלא להכריז על חייב מוגבל באמצעים, גם כאשר אינו מסוגל לפרוע את חובו תוך התקופות הנקובות בסעיף 69ג(א) לחוק ההוצאה לפועל (ראה: רע"א 824/06 בנק הפועלים בע"מ נ' שלמה גרתי (טרם פורסם, [פורסם בנבו] 27.9.06); רע”א 1511/06 בנק הפועלים בע”מ נ’ יעל סויסה-לביא (טרם פורסם, [פורסם בנבו] 1.11.06)).

באמרת אגב אוסיף ואומר כי לגישתי, הטלת חובה על רשם ההוצל"פ ליידע את החייב (והזוכה) בדבר האפשרות לפנות להליכי פשיטת רגל, אין בה די, ולמעשה, המחוקק לא נתן פתרון של ממש לחייבים המוכרזים כחייבים מוגבלים באמצעים המשלמים סכומים נמוכים בלבד על חשבון חובם. חייבים אלה אינם משתחררים מחובם ומההגבלות הנובעות מההכרזה, במשך שנים, ותהליך הגביה נותר חסר משמעות, באופן הפוגע בחייבים, בזוכים ובתכלית חוק ההוצאה לפועל."

לסיכום – ניתן לומר כי קיים מהפך בהלכה הפסוקה בכל הנוגע להליכי חייב לאיחוד תיקים ולהכרזתו מוגבל באמצעים. לאור פסק הדין, מוטלת חובה על רשמי ההוצל"פ לבחון כל פניית חייב לגופא, ללא קשר לגובה החוב בייחס להצעת התשלום של החייב. כלומר, העובדה שחייב מציע לשלם מאה ₪ לחודש בעת שקיימים נגדו חובות של מאות אלפי ₪ בהוצאה לפועל, איננה חוסמת את בקשתו אוטומטית וכיום בהחלט ייתכן שבקשתו תתקבל, גם אם במסגרת ההליך המשפטי, ימסור רשם ההוצל"פ לחייב ולזוכים מידע על האפשרות לפנות להליכי פשיטת רגל.

כל האמור לעיל הינו מידע כללי בלבד, יתכן חסר וחלקי. אין להסתמך עליו. בכל מקרה יש לפנות לייעוץ משפטי ספציפי.