ביטול עיכוב יציאה מהארץ
מעוניין לבקר בארץ וחושש שיציאתך תיחסם?
גילית בעת ביקורך בארץ שקיים נגדך עיכוב יציאה המונע ממך לשוב לחו"ל?
מעוניין לבטל צו עיכוב יציאה מישראל בכדי לצאת לחו"ל?
חשוב שתדע: קיימים פתרונות מהירים ויעילים.
בכדי לבטל עיכוב יציאה מהארץ יש לברר תחילה מיהו הגורם/ים שבגינו הוטל צו עיכוב היציאה.
יש לברר את זהות הנושים, זהות באי כוחם, גובה החובות הפרטניים, פירוט ההליכים שננקטו בתיקים הפרטניים ועוד ועוד מידע חשוב, שעיבודו באופן משפטי מקצועי יסייע לך לזרז את ההליך המשפטי לבטל את עיכוב היציאה מהארץ. מתברר שאף מידע תמים לכאורה עשוי, באמצעות עו"ד הבקי בהוצאה לפועל, להיות שווה "זהב".
חשוב להבין, קיימים מספר דרכי פעולה לביטול עיכוב יציאה מהארץ שהוטל על ידי רשמי הוצאה לפועל. לכן, חשוב לבחון את הנסיבות הספציפיות שלך ולהעניק לך את חוות הדעת המדויקת ביותר והמתאימה לך. חשוב לקבל ייעוץ משפטי מקצועי בטרם כל פעולה. קשה להשיב לאחור את המצב ככל שבקשת עיכוב יציאה נידחת עקב התנהלות שגויה של החייב. מיותר שתטעה. אני מזמין אותך לעשות את הדברים בצורה נכונה ומקצועית.
בדיוק בשביל למנוע טעויות אני כאן למענך. חבל לבזבז זמן. לשיחה מיידית התקשר אלי עכשיו, לטלפון 052-2954400 או השאר את פרטיך כאן.
עיכוב יציאה מהארץ לחייב שאיננו תושב ישראל, הוא תחום דינאמי ומתפתח בפסיקה. רשמי הוצאה לפועל, כמו גם בתי משפט, נדרשים לבקשות רבות לביטול עיכוב יציאה של חייבים שאינם תושבי ישראל. היות וכל מקרה ונסיבותיו המיוחדות, מתפתחת כל העת פסיקה מנחה, הקובעת את הקריטריונים הכלליים לביטול עיכוב יציאה.
בדיון שנערך לאחרונה בלשכת הוצאה לפועל בראשון לציון, תיק הוצל"פ מס' 21-00002-12-4 (יכונה: "תיק ההוצל"פ), לפני כבוד הרשמת הובר היימן, נדונה בקשת חייב בתיק הוצל"פ מזונות, לביטול עיכוב יציאה מישראל. הטענה הייתה שהחייב הוא תושב זר, המתגורר שנים בצרפת ויש לו שם בת זוג, ילדים ועבודה קבועה.
בהחלטת הרשמת, ציינה כי ידוע שצו עיכוב יציאה מן הארץ של תושב חוץ, יעשה רק במקרים חריגים. תשלום מזונות יכול להיחשב ל "מקרה חריג".מנגד, יש לתת משקל לעובדה שחייב הינו "תושב חוץ", אך לא משקל מכריע.
הרשמת קבעה כי: "ישנה אבחנה בין תושב חוץ, אשר הינו עובר אורח בארץ (כגון תייר) לבין תושב חוץ, שהינו ישראלי, אשר התחייב בהתחייבות כלשהי בישראל.
לתושב חוץ, אשר הינו עובר אורח, אין בדרך כלל מקורות הכנסה בישראל או כל אחיזה בארץ ואכן עיכובו בארץ, יהווה מעין ענישה, שלא תועיל לגביית החוב.
לעומת זאת, החלת הדין הקלאסי על תושב חוץ, אשר איננו עובר אורח, אלא ישראלי, אשר ביצע התחייבויות בישראל ולאחריהם עזב את ישראל והשתקע במדינה אחרת, יפר את האיזון המחויב בין זכות הקניין של הזוכה לגבות את החוב על-פי פסק דין שניתן לטובתו, לבין זכותו של החייב לצאת את הארץ ולנוע בחופשיות בין המדינות".
בר"ע 1667/07 ציון דדון נ' רפא"ל, תק-על 2007 (2) נקבע, כי:
"יפים לענייננו הדברים אשר נקבעו בפרשת ליסקו: "המבקש הוא אזרח ישראלי וכאזרח ישראלי התחייב בהתחיבות אשר הנה נושא התביעה נגדו, ואין דינו כדין תושב חוץ עובר אורח בארץ.
אם תתקבל טענת המבקש, הרי שכל מקרה שאזרח ישראלי, העלול להיות מחוייב בגין התחייבות שהתחייב בארץ, יבקש לעזוב את הארץ, כשאין לו נכסים בה להבטחת חובו, לא יהיה מקום לעכב יציאתו ולמנוע סכול האפשרות של בצוע פסק הדין. נראה לי שיציאתו מן הארץ של נתבע כזה תמנע או ותכביד על האפשרות לגבות את המגיע ממנו, מתוך הכנסות שיכול הוא להשתכר או לצבור בארץ. בהקשר זה יודגש שאין טענה שהמבקש אינו יכול להשתכר ולצבור הכנסות בארץ. רצונו של המבקש להשתכר דוקא מחוץ לגבולות המדינה אין בו עילה למנוע את יציאתו מן הארץ. הנני סבור, על כן, שעל סמך האמור לעיל וכלל נסיבות המקרה רשאי היה בית המשפט לעכב יציאתו מן הארץ של המבקש ולאבחן ענינו מהלכת סומך נגד עוזר הנ"ל" (שם, בפיסקה 3).
אמנם, נקבע כי יש לעכב את יציאתו של תושב חוץ מהארץ אך במקרים יוצאי דופן (ראו בר"ע 7208/93, וייסגלס נ' וייסגלס, פ"ד מח(4) 529), אך יש לזכור כי באותו מקרה דובר בתושב חוץ אשר אין לו קשר עם ישראל. המבקש, לעומת זאת, הינו אזרח ישראלי אשר ניהל בעבר עסקים בישראל ואף מנהל כיום הליך משפטי כנגד המשיבה בארץ.
בנסיבות אלו, צדק ראש ההוצאה לפועל בהעדיפו את זכותה של המשיבה, הזוכה, על-פני זכותו של המבקש ולא מצאתי מקום להתערב בפסק-דינו של בית המשפט קמא".
רשמת ההוצאה לפועל, בתיק ההוצל"פ, החליטה לבטל את עיכוב יציאת החייב מישראל בכפוף לכך שהחייב יפקיד סכום של 20,000 ש"ח, על חשבון החוב וכן יעמיד ערבות בנקאית בסכום של 80 אלף ש"ח. לחילופין, נתנה לחייב אפשרות להפקיד, על חשבון החוב, סכום של 15,000 ש"ח ולהמציא שני ערבים טובים להנחת דעת הרשמת, שגילם אינו עולה על גיל 55, שהינם שכירים, אינם חייבים בתיקי הוצל"פ, אינם מוגבלים באמצעים, משתכרים סך של 5,000 ש"ח ועובדים בעבודה קבועה.
הרשמת קבעה עוד שלהוכחת יכולתם, הערבים ימציאו: א. תלוש שכר לששת החודשים האחרונים. ב. אישורי בנק על היות חשבונות הבנק שלהם, נקיים מעיקולים ושיעבודים. ג. אישור ממשרד הרישוי על בעלותם ברכב ועל היות רכבם נקי מעיקול ושיעבוד.
הערבים יחתמו על כתב ערבות לפני המוציא לפועל או מנהל המדור, תוך הזדהות עם תעודת זהות. הערבים יצורפו כחייבים בתיק ההוצל"פ ויוצא כנגדם צו עיכוב יציאה מן הארץ.
יציאתם תעוכב, כל עוד החייב מצוי בחו"ל וכל עוד לא חודש כנגד החייב צו עיכוב היציאה מן הארץ. לאחר התייצבות החייב ועיכוב יציאתו מן הארץ,יעתרו הערבים לביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ התלוי נגדם ולהשבת הערבות.
היה והחייב לא יתייצב בלשכת ההוצאה לפועל במועד, כאמור לעיל, תהיה רשאית הזוכה לעתור למימוש ערבות הערבים.
לסיכום- לא בקלות ניתן לעכב יציאת תושב זר מישראל. רשם ההוצל"פ יבחן את זיקת החייב לישראל ויעשה הבחנה בין חייב שהוא בגדר תייר לבין תושב חוץ שהוא ישראלי. לצורך ביטול עיכוב יציאת חייב, יידרש החייב לשלם סכום שייפסק על חשבון החוב, ובדרך כלל יידרש החייב גם להבטיח את פירעון החוב, גם אם בתשלומים קטנים.
אין ספק שייצוג החייב על-ידי עו"ד הבקי בהוצאה לפועל עשוי לסייע לו בהצלחת בקשתו ולבטל עיכוב היציאה. ניהול שגוי של הליך משפטי רגיש זה עלול לעכב את ביטול עיכוב היציאה ולאלץ את החייב לפנות לערכאות משפטיות נוספות, דבר הכרוך בהוצאות כספיות נוספות ובאיבוד זמן יקר. מומלץ ומשתלם לקבל ייעוץ משפטי בטרם כל פעולה בהוצאה לפועל
- אין באמור לעיל בכדי להוות תחליף לייעוץ משפטי. כל האמור לעיל הינו מידע כללי בלבד, יתכן חסר וחלקי. אין להסתמך עליו. בכל מקרה יש לפנות לייעוץ משפטי ספציפי.
לעוד מידע חשוב ומעניין בנושא זה לחץ כאן: