על חייו של חייב מוגבל באמצעים

חייב המתנהלים נגדו מספר תיקי הוצאה לפועל, יכול לבחור להגיש בקשה לרשם ההוצאה לפועל ולבקש כי יכריז עליו מוגבל באמצעים. נשמע פשוט נכון? נכון. לא נכון!. בקשה כזאת חשוב להגיש אך ורק לאחר קבלת ייעוץ משפטי מקצועי, ולהיעזר בעורך דין לשם עריכת הבקשה.
הסיבה לכך היא שלרשם ההוצאה לפועל יש סמכות לאשר או לסרב לאשר בקשה כזו. כלומר, לא מספיק שכנגד חייב קיימים כמה תיקי הוצאה לפועל והוא מצוי בבעיות כלכליות, בכדי שרשם ההוצל"פ יהיה מחויב להכריז עליו מוגבל באמצעים. בפסיקה נקבע, באופן מפורש, שלרשם ההוצאה לפועל יש שיקול דעת להחליט האם להכריז על חייב מוגבל באמצעים או לא. לצורך כך בוחן את התנהלות החייב בדומה לחייב המבקש איחוד תיקים.

בפסק דין מנחה בעניין זה- ע"א 2097/02 איטונג בע"מ נ' פואד חדד, קבע, בין היתר, בית המשפט, בפסק דינו של השופט א. גרוניס, כי בבסיסו של חוק ההוצאה לפועל עומדות שתי תכליות המיוחדות לו: "התכלית האחת הינה יצירת מנגנון אשר באמצעותו יוכלו זוכים לגבות את חובותיהם ולממש פסקי דין אשר ניתנו לטובתם ביעילות ובזריזות. לצורך כך, כולל החוק שורה ארוכה של הוראות, המפרטות את ההליכים השונים שניתן לנקוט נגד חייבים במסגרת מערכת ההוצאה לפועל ואת סמכויות רשמי ההוצאה לפועל בקשר עם הליכים אלו. תכליתו השנייה של החוק, היא הגנה על חייבים אשר מצבם הכלכלי איננו מאפשר להם לפרוע את חובותיהם הפסוקים. זאת, בין היתר, על מנת למנוע מצב שהפעלת מנגנון הגבייה לטובת הזוכה תהפוך את החייב לחסר כל, וכך ייפול הוא כנטל על החברה. כך למשל, מונה סעיף 22 לחוק ההוצאה לפועל, רשימה של מיטלטלין החיוניים לחייב, אשר אינם ניתנים לעיקול. בין שתי התכליות האמורות קיים מתח מתמיד, והן מתנגשות זו עם זו לא אחת. לפיכך, יש צורך לאזן ביניהן. במסגרת עריכת איזון זה יינתן משקל נכבד לאינטרס של הזוכה בביצוע פסק הדין אשר ניתן לטובתו".

בית המשפט מציין בנוסף, בפסק הדין הנ"ל: "קיימות שתי תכליות כלליות התומכות בהן. התכלית הכללית האחת, העומדת לצד התכלית המיוחדת הראשונה, עניינה הגנה על קניינם של הזוכים, שהרי זכותו של זוכה על פי פסק דין הינה חלק מקניינו. השנייה, המקבילה לתכלית המיוחדת השנייה, הינה הגנה על כבוד האדם של החייב ועל חירותו

איחוד תיקיו של החייב מאפשר לו לפרוע את חובותיו לכלל הנושים בדרך של גבייה קולקטיבית, בתשלומים אשר ייקבעו בהתאם ליכולתו הכלכלית. משניתן צו איחוד תיקים, נעשים נושיו של החייב - אף שלא מרצונם - שותפים להליך גבייה קולקטיבי אחד. מבחינה זו, קיים דמיון מסוים בין מנגנון איחוד התיקים לבין מוסד פשיטת הרגל. כמובן, שאיחוד תיקים מתייחס, מטבע הדברים, רק לנושים שפתחו תיקים בהוצאה לפועל. לעומת זאת, במסגרתו של הליך פשיטת רגל נכללים כל הנושים שאינם מובטחים, בלא קשר לשאלה אם נקטו הליכי הוצאה לפועל. ראוי לציין, כי ישנם שלושה סוגים של תיקי ההוצאה לפועל אשר אינם יכולים להיכלל במסגרת צו איחוד, ואלו הם: תיקי מזונות; תיקים בעניינים שאינם כספיים; ותיקי הוצאה לפועל של שטרות, בהם הועברה התנגדותו של החייב להחלטת בית המשפט וטרם ניתנה הכרעה סופית".

בהמשך פסק הדין הנ"ל, קובע בית המשפט כדלקמן (המובא לעיל ולהלן הינו ציטוט מתוך פסק הדין, למעט מראי מקום שהושמטו לנוחיות הקורא לטובת שטף הקריאה):

"צו לאיחוד תיקים התלויים ועומדים נגד חייב איננו ניתן באופן אוטומטי. חייב המבקש כי יינתן צו כאמור, נדרש למלא שורה של דרישות ואף להיות נתון למגבלות שונות. ברור שצו איחוד התיקים פועל להגנתו של החייב. אם החייב מעוניין ביתרונות הגלומים באיחוד תיקים, עליו ליתן מעין תמורה, אשר מוצאת ביטוי במילוי תנאים אחדים והטלת מגבלות מסוימות.

המסלול של חייב מוגבל באמצעים נועד לחייבים, אשר אין באפשרותם לפרוע את חובותיהם תוך פרקי הזמן הקבועים בחוק ההוצל"פ. המקרה האופייני הוא כאשר יש לחייב מספר נושים, ואין הוא זכאי לאיחוד תיקים לאור כושר הפירעון הנמוך שלו. כמובן, שאיחוד תיקים אינו רלוונטי לגבי חייב שנפתח נגדו תיק הוצאה לפועל אחד בלבד. עם זאת, חייב כזה יכול להיות מוכרז כמוגבל באמצעים. אחת ממטרותיו של ההסדר ביחס לחייבים מוגבלים באמצעים הינה להטיל מגבלות שונות על חייבים, על מנת שיסלקו את חובותיהם בלא הסתבכויות כספיות נוספות.

כאשר מגיש חייב בקשה למתן צו לתשלום החוב בשיעורים (להלן - צו תשלומים), ובמסגרתה מבקש הוא לפרוס את תשלום החוב לתקופה העולה על פרקי הזמן הקבועים בחוק ההוצל"פ, רשאי רשם ההוצאה לפועל להכריז על החייב כמוגבל באמצעים. אף במסגרת הליך בירור או הליך המתקיים בעקבות מתן צו הבאה, רשאי רשם ההוצאה לפועל להכריז על חייב כמוגבל באמצעים. וכך גם בעקבות חקירת יכולת הנערכת במסגרת בקשת החייב לאיחוד תיקים. יצוין, כי סמכות הכרזה כאמור קיימת גם כאשר נותן רשם ההוצאה לפועל צו תשלומים בעקבות חקירת יכולת המתקיימת לבקשת הנושה, מבלי שהוגשה בקשה לכך על ידי החייב. בהתאם לסעיף 69ה לחוק, עם ההכרזה על חייב כמוגבל באמצעים נדרש רשם ההוצאה לפועל להורות על רישום פרטי החייב במרשם מיוחד של חייבים מוגבלים באמצעים (להלן - המרשם). מרשם זה פתוח לעיון הציבור בכל לשכות ההוצאה לפועל.

סעיף 69ד לחוק קובע, כי משמוכרז חייב כמוגבל באמצעים בעקבות בקשתו לצו תשלומים, ייתן רשם ההוצאה לפועל צו כאמור לפי בקשתו, עד לבדיקת יכולתו הכלכלית (להלן - צו ביניים). במסגרת צו הביניים, רשאי רשם ההוצאה לפועל להטיל על החייב מגבלות שונות, על מנת להבטיח את פירעון החוב ולמנוע יצירת חובות נוספים. כך, יש באפשרותו לעכב את יציאתו של החייב מן הארץ; להכריז עליו כלקוח מוגבל מיוחד ולהגבילו מעשיית שימוש בכרטיס חיוב, כהגדרתו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986 (הכוונה היא, בין היתר, לכרטיסי אשראי ולכרטיסים המשמשים למשיכת מזומנים). מלבד המגבלות אשר רשאי רשם ההוצאה לפועל להטיל על חייב מוגבל באמצעים כאמור, אוסר החוק על חייב כזה לייסד תאגיד ולהיות בעל עניין בתאגיד, אלא אם אישר זאת רשם ההוצאה לפועל מראש.

סעיף 69ז לחוק ממשיך ומורה, כי לאחר מתן צו הביניים על רשם ההוצאה לפועל לקיים בדיקה ביחס ליכולתו הכלכלית של החייב, וליתן צו תשלומים סופי בהתאם. אם מעלה הבדיקה כי אין ביכולתו של החייב לפרוע את החוב תוך פרקי הזמן הקבועים בחוק ההוצל"פ, יקבע רשם ההוצאה לפועל כי החייב אכן מוגבל באמצעים. מאידך, אם מעלה הבדיקה כי החייב יכול לפרוע את חובו תוך פרקי הזמן הקבועים בחוק ההוצל"פ, יקבע כי הוא אינו מוגבל באמצעים. במקרה זה יתבטלו המגבלות שהוטלו על החייב במסגרת צו הביניים, אולם רשם ההוצאה לפועל מוסמך לקבוע כי יעמדו הן בתוקפן, אם נוכח כי החייב עלול לסכל את פירעון החוב או כי הדבר דרוש מטעם אחר להבטחת תשלום החוב (סעיף 69ט לחוק). החוק מעניק לרשם ההוצאה לפועל סמכות רחבה בעניין ביטול הכרזה על חייב כמוגבל באמצעים. סעיף 69י קובע, כי בכל עת רשאי רשם ההוצאה לפועל, בין מיוזמתו ובין על פי בקשה, לבטל הכרזה כאמור. בין היתר, רשאי הוא לעשות כן במקרה שהחייב פרע את חובו, או בעקבות הסכם בין הזוכה לבין החייב לעניין פירעון החוב.

תנאי להכרזה על חייב כמוגבל באמצעים הוא, כי אין ביכולתו של החייב להחזיר את החוב תוך פרקי הזמן הקבועים בחוק ההוצל"פ.

מהוראת סעיף 69ו(א) לחוק עולה כי ככלל, משמוכרז חייב אשר מתנהלים נגדו מספר תיקי הוצאה לפועל כמוגבל באמצעים, יינתן אף צו לאיחוד תיקיו. זאת, למרות שאין הוא עומד בדרישות הכספיות הרגילות למתן צו כאמור.

כלומר, יוצא שחייב שאיננו עומד בתנאי חוק ההוצל"פ לאיחוד תיקים יכול להיות מוכרז חייב מוגבל באמצעים ובאופן זה, עדיין ליהנות מן ההקלות הנובעות מצו האיחוד, על אף שלאור מצבו הכלכלי אין הוא עומד בדרישות הכספיות המפורטות בסעיפים 74ו ו- 74ט.

אולם, אין כל טעם להעניק לחייב כזה את היתרונות הגלומים בצו האיחוד, במקרה בו הוא נוהג באופן בלתי ראוי. אם נאמר כי רשם ההוצאה לפועל מחויב ליתן צו איחוד לחייבים מוגבלים באמצעים בלא קשר לדרך התנהגותם, הרי נִמָצֵא מעניקים להם יתרון בלתי מוצדק. צו האיחוד מהווה הטבה אשר קבלתה מותנית ב"מחיר" התנהגותי מסוים, בבחינת שטר ושוברו בצידו, ואין סיבה שלא לדרוש זאת אף מחייבים מוגבלים באמצעים.

אם יינתן צו האיחוד לחייבים מוגבלים באמצעים באופן אוטומטי, בלא קשר לדרך התנהגותם, עלול הדבר לתמרץ אותם לחבל בגבייה היעילה של חובותיהם או לנהוג באופן בלתי ראוי. זאת, ביודעם כי אין רשם ההוצאה לפועל יכול ליטול מהם את יתרונותיו של צו האיחוד. תוצאה זו עומדת בניגוד לתכלית המיוחדת האחת של החוק, היא יצירת מנגנון המאפשר גבייה יעילה ומהירה של חובות. אף אין בעמדה זו כדי לקדם את תכליתו המיוחדת השנייה של החוק - הגנה על חייבים אשר מצבם הכלכלי איננו מאפשר להם לפרוע את חובותיהם. הגנה כאמור דרושה עבור חייבים חסרי אמצעים, אשר פועלים בתום לב על מנת להחזיר את חובם. אין היא מיועדת עבור חייבים אשר נוהגים באופן בלתי תקין.

אם כך, פרשנות ראויה מובילה למסקנה שיש בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל להימנע ממתן צו לאיחוד תיקיו של חייב מוגבל באמצעים, וכן לבטל או לשנות צו זה לאחר שניתן, אם אין החייב עומד בדרישות ההתנהגותיות הקבועות בחוק ביחס לאיחוד תיקים. פרשנות זו אף מתיישבת עם נוסחו של סעיף 69ו(א). (ההדגשה הוספו: ק.ר.)

המסקנה אשר עולה מדיוננו היא זו: חייב אשר תלויים ועומדים נגדו מספר תיקי הוצאה לפועל, ויש ביכולתו לפרוע את חובותיו בכל התיקים הללו תוך פרקי הזמן הקבועים בחוק ההוצל"פ, יהא זכאי לאיחוד תיקים. זאת, בתנאי שעומד הוא ביתר הדרישות המנויות בחוק. מנגד, כאשר נפתחו נגד חייב מספר תיקים, ואין הוא מסוגל להחזיר את חובותיו תוך פרקי הזמן הקבועים בחוק ההוצל"פ, צפוי הוא להיות מוכרז כמוגבל באמצעים. משהוכרז החייב כאמור יינתן, דרך כלל, אף צו לאיחוד תיקיו. תיקיו של חייב מוגבל באמצעים יאוחדו גם אם אינו ממלא את הדרישות המצויות בסעיפים 74ו ו- 74ט לחוק, העוסקות בעניינים כספיים. עם זאת, עדיין נדרש חייב מוגבל באמצעים לקיים את הדרישות ההתנהגותיות המופיעות בפרק ז'3 של חוק ההוצאה לפועל. לפיכך, בהתקיים אחת העילות לדחייתה של בקשת איחוד תיקים - עילה הרלוונטית לחייב מוגבל באמצעים - יהיה רשם ההוצאה לפועל רשאי שלא ליתן לחייב צו איחוד. כן מוסמך רשם ההוצאה לפועל לבטל צו איחוד אשר ניתן לחייב מוגבל באמצעים או לשנות את תנאיו, אם מתקיימת אחת מן החלופות המנויות בסעיף 74טו והנוגעות לחייב כאמור. במקרה כזה, אף שאיחוד התיקים בוטל, נותר החייב בגדר מוגבל באמצעים". ההדגשות הוספו: ק.ר.).

לסיכום- דרך התנהלות חייו של החייב, כגון תום לב, שקיפות וגילוי המידע הרלוונטי, כולם בעלי משקל ומשמעות. רשם ההוצל"פ יביא במסגרת שיקול דעתו את דרך התנהלות החייב, לצורך מתן החלטה האם להכריז על חייב מוגבל באמצעים.

• כל האמור לעיל הינו מידע כללי בלבד, יתכן חסר וחלקי. אין להסתמך עליו. בכל מקרה יש לפנות לייעוץ משפטי ספציפי.