צרו קשר

צרו קשר





פריסת חוב מזונות שנצבר לתשלומים

חייב מוגבל באמצעים שאינו יכול לעמוד בתשלומים באופן מלא או בהקצבה של התשלומים הניתנה לו, יכול לבקש לקבל צו תשלומים המתאים ליכולותיו הכלכליות. בקשה זו חייבת להיות מוגשת עשרים יום מרגע הצו לתשלום החוב, אך אינה יכולה להיות מוגשת באשר לחוב תשלום מזונות.

במסגרת החוק מפורט סעיף 69 לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז – 1967, הקובע כדלקמן:

(ד) נקבעו שיעורים בפסק הדין, יכול רשם ההוצאה לפועל, אם ראה הצדקה לכך, להפנות את בעלי הדין לבית המשפט כדי לבקש שינוי השיעורים שנקבעו.

(ה) הוראות סעיף קטן (ד) יחולו, בשינויים המחויבים, על מזונות שנפסקו בשל תקופה שקדמה למתן פסק הדין או על תשלומי מזונות שהצטברו בשל אי פירעון במועד, והכל מטעמים מיוחדים שיירשמו.

כלומר, החוק מאפשר הענקת סמכות פנייה מחודשת אל בית המשפט על ידי רשם ההוצאה לפועל בציון הסיבות המפורטות להפניית שני הצדדים. בדיון יפרט החייב את העילה לבקשתו לפריסת תשלום חוב המזונות שנצבר ויפורט מצבו הכלכלי. יש באפשרות הגורמים המוסמכים לחקור אותו בנושא.

דיון בפני בית משפט
במהלך אותו דיון ייבדק חייב מוגבל באשר לאמצעי המחייה שלו, הוצאותיו, הכנסותיו, נכסיו ויכולותיו לתשלום חוב המזונות. במסגרת דיון זה יכולה חקירת החייב לקדם את הצדדים להסכמה באשר לסכום החודשי בו הוא יוכל לעמוד באשר לחוב המזונות כדי למנוע מאסר. מטרת הדיון היא בסופו של דבר לאפשר לחייב מוגבל את פירעון החוב בכבוד, תוך מתן אפשרות הולמת למחייה ברמת חיים מינימאלית והימנעות מהליכים משפטיים נוספים כולל מאסר.

חשוב לציין כי אין האפשרות לפרוס את החוב פותחת פתח להשתמטות מחוק מזונות עבור חייב מוגבל כפי שמצוין בפרשת גמזו (רע"א 4905/98, פ"ד נה (3) 360:

"בבואו לקבוע אם ראוי לקבוע חוב מזונות בשיעורים, על בית-המשפט לבחון אם ביצוע חיוב המזונות בלא לקבוע לו שיעורים יגרור אחריו מצב דברים שבו החייב אינו יכול לקיים את עצמו. על בית-המשפט להפעיל את שיקול-דעתו באופן שבלא לפגוע במינימום הקיום האנושי של הזוכה, מינימום הקיום האנושי של החייב לא ייפגע. ודוק, נקודת המוצא היא חובתו של החייב לקיים את פסק-הדין ולשלם את המזונות, גם אם הדבר קשה לו.

מטרת ההליך אינה לשנות את שיעורו של החוב. מטרתו היא להבטיח כי החוב שנפסק ישולם לנושה לשיעורין, באופן שלא תיפגע יכולת הקיום הבסיסית של החייב. אכן, השימוש בסמכות הנתונה לבית-המשפט בסעיף 69(ה) לחוק ההוצאה לפועל צריך להיות במשורה. זוהי סמכות חריגה. אסור לה שתיצור אווירה של השתמטות מתשלום חוב המזונות. אסור ליצור מצב דברים שבו יעדיפו חייבים להימנע מתשלום חוב מזונות על-מנת להגדילו ולהאדירו, במטרה לזכות לפריסת תשלומים".

כאמור, חובת חייב מוגבל לעמוד בתשלומי המזונות. אם לא הצליח לעמוד בהם רשאי רשם הוצל"פ לזמן את הצדדים למפגש בבית המשפט לשם קביעת הסדרי תשלום בהם יכול החייב לעמוד. אין בחוק זה לגרום למצב בו נמנע החייב מהתשלום שנקבע לו בתיק המזונות.